איך למצוא (ולשמר) את האומץ להתחיל
חקרת, ובדקת, וניסית, ודיברת עם עצמך, ועם אחרים
עד שלבסוף
גילית מה את רוצה להיות.
משהו שאת גם טובה בו וגם נהנית ממנו.
והבנת את השלבים כדי לגרום לזה לקרות, ואת מתרגשת.
אבל את גם חוששת. אפילו מאוד חוששת.
מה אם זה רק בראש שלך? ואין לך את תכונות האישיותיות הדרושות להגשמת המשאלה שלך למימוש עצמי?
מפחדת שתספרי לאנשים והם יצחקו עלייך, שזה לא יצליח ותישארי שבורה ומפורקת מהכשלון המפואר.
אז איך בכל זאת למצוא (ולשמר) את האומץ להתחיל? מוזמנת לקרוא.
“הפלא הוא לא שסיימתי, הפלא הוא שהיה לי את האומץ להתחיל” (ג’ון בינגהאם)
לשחק מחבואים עם האומץ
אומץ הוא הדבר הזה שיכול להיות כה חמקמק. הוא מרים את הראש אך מיד כששמים לב אליו מתכופף. הוא מנסה למצוא את דרכו לאור הזרקורים אבל אנחנו אלופים בלגרום לו להסתתר מאחורי הקלעים.
יש כ”כ הרבה מחסומים שיכולים לגרום לאומץ להתחבא. מי אני בכלל שארשה לעצמי? מה אם אנשים יבקרו אותי? מה אם אכשל?
נוסיף לזה את הקושי הידוע לצאת מאזור הנוחות, את השנאה שלנו לחוסר וודאות והנה אנחנו נשארים עם שאיפות לא ממומשות, לפעמים עם הרגשה שאנחנו תקועים, לא מספיק טובים ובאופן כללי לא מרוצים מעצמנו ו/או מהחיים.
נוסיף לזה את הקושי הידוע לצאת מאזור הנוחות, את השנאה שלנו לחוסר וודאות והנה אנחנו נשארים עם שאיפות לא ממומשות, לפעמים עם הרגשה שאנחנו תקועים, לא מספיק טובים ובאופן כללי לא מרוצים מעצמנו ו/או מהחיים.
לקוחה שלי הגיעה אליי עם התלבטות ותחושת תקיעות אך מיד ביטאה ידיעה ברורה – “אני רוצה לעסוק בטיפול, מכל דבר אחר אשתעמם”. אבל זה היה בקול כל כך חלש, כבדרך אגב, ונבלע בים הדאגות והחששות: “אבל אני לא מספיק בשלה לזה, יש אחרים טובים ממני בהרבה, ובכלל אני לא יודעת ליישם את מה שאני מייעצת לאחרים”. אני בעצמי כמעט לא שמתי לב לאמת הגדולה שמשפט כל כך קטן מגלם בתוכו!!
גם אצלי, אפילו הפוסט הזה התבשל בראש הרבה זמן עד שהצלחתי באמת להתחיל לכתוב. מחסום כתיבה אמתי. מה כבר יש לי לחדש? מי ירצה לשמוע? מה אם לא יאהבו?
איך בכל זאת למצוא את האומץ?
אז נכון, כל הקלישאות והעצות שאנחנו מכירים מאוד מאוד חשובות! חשוב להאמין בעצמנו, חשוב שלא ניתן לאנשים אחרים להוריד אותנו, חשוב שלא נפחד מכישלון. ועדיין, כולנו עושים את הכי טוב שלנו כדי לא לתת לפחדים להוריד אותנו, ולפעמים זה מרגיש כמו המון מאמץ להיאבק בהם, שלא ממש מביא לתוצאות הרצויות.
אז איך בכל זאת? האומץ מגיע לא מתוך האין, אלא מתוך היש! והיש הזה הוא הערכים שחשובים לך, ועליהם יהיה לך חבל מאוד לוותר. אותם עקרונות שמנחים את העשייה שלנו כי חשוב לנו שדברים יקרו על פיהם. שאלתי את עצמי ונזכרתי במה חבל לי שיתפספס כשאני מתמהמהת? מה לא הייתי רוצה שיישאר רק בראש שלי ויחסך מעצמי/מהעולם?
בעודי מגלגלת את הפוסט בראש שוב ושוב אך לא כותבת ומפרסמת, הזכרתי לעצמי שבעצם חשוב לי לעזור לאנשים לבחור ולהרגיש טוב יותר עם הבחירות שלהם, ולחיות את החיים באופן מלא יותר. חשוב לי להגיע לאנשים שיכולים להיעזר בי ובשירות שלי כדי להגיע למטרות שלהם עצמם. ואלו כבר מטרות שגייסו אותי להתחיל לכתוב. ומשם כבר דברים התחילו להתגלגל עד שהגיעו עד הלום.
ואצל הלקוחה שלי – גם היא הבינה שכשהיא עוזרת לאחרים, היא מרגישה כל כך הרבה יותר טוב! יותר חיונית, יותר משמעותית, וכן גם מצליחה יותר. אז כולם מרווחים! ומשם, הדרך כבר נסללה והצעידה בה הייתה פשוטה הרבה יותר.
מה לך חוסם את האומץ? ואילו ערכים מבקשים לקבל מענה כדי להפוך את חייך לשלמים יותר?
